פסק-דין בתיק ב"ל 41839-05-11

לפניי ערעור על החלטת ועדת רפואית לעררים מיום 22.11.11 (נכות כללית) אשר התכנסה מכח הסכמת הצדדים אשר קיבלה תוקף של פסק דין ביום 28.6.10 (כב' הרשם קאסם) שם נקבע כדלקמן:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתסביר מדוע לא קבעה נכות בגין הפרקים הפטלו-פמורליים החל מיום 1.2.01, וזאת למרות ממצאיה ולאור הקביעה של הוועדה מיום 11.4.00".

כלל ידוע הוא, כי משהוחזר עניינו של מערער לועדה הרפואית לעררים, עפ"י פסק דין, אין לוועדה לדון, אלא בהתאם להנחיות הכלולות בפסק הדין, שהחזיר את הדיון לוועדה (דב"ע נא/291-01 מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד' 162-160).

לפיכך, יש לבחון האם מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין, אם לאו.

עיון בפרוטוקול הועדה מיום 22.11.11 מלמד כי זו מציינת בסע' ז' לפרוטוקול, את הדברים הבאים:

"הוועדה עיינה בפסק דין מיום 28.6.10. על פי פסק דין זה מתבקשת הוועדה להשיב מדוע לא הוענקה לתובע נכות נוספת בגין כאבים במפרק הפטלו פמולרי מ-1/2/01.

המפרק הפטלו-פמולרי הינו חלק בלתי נפרד משלושת מדורי הברך הקיימים ולפיכך כל וועדה רפואית שדנה בעניינו של התובע התייחסה למפרק זה אלא שהשתמשה בשמות שונים, בחלק מהוועדות נקבעה אבחנה כאבים בברך ובחלק אחר של הוועדה נקבעה אבחנה כאבים במפרק הפטלו-פמולרי כאשר בפועל מדובר באותה פתולוגיה, באותו מיקום אנטומי אם כי בשמות שונים".

עולה מן האמור כי הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין מכוחו התכנסה, הסבירה את שנדרשה והבהירה את החלטתה הקודמת. לפיכך, לא נפל פגם בהחלטת הוועדה, ועל כן דין הערעור להידחות.

למעלה מן הצריך, יצוין כי לנוכח העובדה שעיקר טענות המערער מופנות להחלטות קודמות, אשר הפכו זה מכבר לחלוטות, עשה בית הדין כל שביכולתו על מנת להסביר לבנו של המערער, בישיבה שהתקיימה בהליך, את מצבו המשפטי של אביו וכן את החלופות השונות העומדות על הפרק, בשים לב כי עסקינן בביטוח נכות כללית (ראה המפורט בהחלטתי מיום 11.1.12). למרבה הצער, בחר המערער להמשיך בהליך, ולפיכך, בהתאם למפורט לעיל - הערעור נדחה.

הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום,  א' ניסן תשע"ב, 24 מרץ 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: